<h1>מנורת המאור נר שלישי סימן ק"ח</h1>
<h2>דף לב:</h2>
כשיתפלל אדם תפלה מעומד יחשב בלבו לפני מי הוא עומד, לפני מלך מלכי המלכים, ולא יפסיק בתפלתו אפילו במחשבה וכל שכן במעשה. ואפילו מלך ישראל שואל בשלומו לא ישיבנו. ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק. וגרסינן בפרק אין עומדין, תנו רבנן מעשה בחסיד אחד, שהיה מתפלל בדרך ובא הגמון אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום. המתין לו עד שסים תפלתו. לאחר שסים תפלתו אמר לו: כתוב בתורתך, רק השמר לך ושמר נפשך מאד (דברים ד, ט). וכתיב ונשמרתם מאד לנפשתיכם (שם שם, טו). אלמלי חתכתי את ראשך, מי יתבע את דמך מידי, אמר לו: המתן לי עד שאפייסך בדברים. אמר לו: אלו לפני מלך בשר ודם היית עומד ובא אדם אחד ונתן לך שלום, אם אתה מחזיר לו שלום, מה היו עושין לך, אמר ליה: חותכין את ראשי. אמר ליה: והלא דברים קל וחומר, מה אם אתה עומד לפני מלך בשר ודם, שהיום כאן ומחר בקבר, חותכין את ראשך בסיף, אני, שעומד לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, על אחת כמה וכמה. מיד נתפייס אותו הגמון ונפטר אותו חסיד והלך לביתו לשלום.
<h2>דף לג.</h2>
ומצינו גם כן כתוב במדרש, מעשה באדם אחד שהיה עומד ומתפלל ובא נחש ועבר על רגליו ולא הפסיק. אמרו לו תלמידיו: רבינו, לא חשת בעצמך על הנחש שבא ועבר, אמר להם: תבא לי שלא חשתי. ושוב מעשה באדם אחד שהיה עומד ומתפלל ובא הזאב ונטל את בנו מאצלו ולא הפסיק את תפלתו. וכשסים, אמרו לו תלמידיו: רבינו, לא חשת בעצמך כשבא הזאב ונטל את בנך, אמר להם: תבא לי שלא חשתי. ולא הספיק לגמור את הדבר עד שהביא הזאב את התינוק למקומו. אמר לו אביו: מה עשה לך הזאב, אמר: הכניסני לתוך חרבה אחת ושמעתי בת קול שהיתה אומרת: לא על זה שלחתיך אלא על פלוני. ולא הספיק הנער לגמור את הדבר עד ששמעו קול בכי צועקים ואומרים: בן פלוני נשכו הזאב. ואף על פי שנעשו הנסים כאלו לחסידים הראשונים אל יסמוך כל אדם על הנס וכשיהיה במקום סכנה גדולה יפסיק. ועל כן אמרו התם, בפרק הנזכר [כאן], אמר רב ששת לא שנו אלא נחש, אבל עקרב פוסק. ואמרינן עלה בירושלמי (שם ה, א), מאי טעמא, דמחיא בתר מחיא. אמר רב יצחק ראה שורים פוסק, דתני רב יוסף מרחיקין משור תם חמשים אמה ומשור מועד כמלא עיניו. ועם כל זה, החסיד אשר כל ימיו זהיר במצוה ובוטח בה', חסד יסובבנו, כדגרסינן התם, תנו רבנן מעשה במקום אחד שהיה בו ערוד וכו' עד בן דוסא.
